בישראל מגדלים גפנים מאז ימי המקרא

בישראל מגדלים גפנים מאז ימי המקרא

צריכת היין בארץ ישראל הקדומה קשורה לחגים דתיים שונים של לוח השנה היהודי. השפעת היין בתרבות העברית משמעותית כל כך, עד שהסמל הנוכחי של משרד התיירות מציג אשכול ענבים ענק נישא על ידי שני גברים. סמל זה מאזכר את שנים-עשר המרגלים ששלח משה לארץ המובטחת ואלה שבו עם אשכול ענבים ענקי, עדות לפוריות האדמות שגילו בבקעת הירדן.

הברון אדמונד דה רוטשילד, הוא היזם בהא הידיעה  של תעשיית היין הישראלית החדשה. בשנת 1882 החליט הברון לשתול בארץ גפנים שהגיעו היישר מהכרמים שלו, לרבות מ-שאטו לאפיט רוטשילד, בקרבת העיר בורדו שבצרפת. שני אגרונומים יעצו לו לערוך את הניסוי בשתי מושבות במדינה העברית העתידית, ראשון לציון וזיכרון יעקב (שנקראה כך לזכרו של יעקב, אביו של הברון).משלוחי היצוא הראשונים יצאו לפולין, לאוסטריה, לבריטניה ולארצות הברית.

כעבור שנה, תערוכה חקלאית עולמית שנייה בהמבורג שבגרמניה מאשרת במשנה תוקף את הידע והמומחיות של הייננים היהודים החדשים, ובשנת 1900, בתערוכה העולמית בפריז, זוכה היין של ראשון לציון במדליית הזהב הראשונה שלו.

בשנת 1902 נוסדה חברת כרמל מזרחי למכירה ולהפצה של יין בערי האימפריה העותומנית.

 

כמה תאריכים

בשנת 1971, קברנה סוביניון וסוביניון בלאן, יינות איכותיים ראשונים מישראל, מוצגים בשוק האמריקני.

בשנת 1983 נולדה עוד חברת יין גדולה בצפון הארץ: יקב רמת הגולן. אליו מתנקזת כל תנובת בציר הענבים של שמונה קיבוצים ומושבים ברמת הגולן ובגליל העליון שהתחילו לשתול גפני יין בשנת 1976. משאבים עצומים הושקעו כדי להבטיח את הצלחת החברה החדשה, שצפויה להפוך ליצרנית השלישית בגודלה בישראל. הטכנולוגיה המתוחכמת במיוחד שלה משתמשת בפרס (מתקן סחיטה) בעל ממברנות פנאומטיות, היכן שהצינון במכלי נירוסטה מפוקח על ידי מחשב.

בשנות ה -80

הביקוש ליין איכותי הגדיל באופן משמעותי את מספר זני הענבים. שטחים חדשים מיועדים לגידול גפנים בעוד שטכניקות ההתססה והייצור הולכות ומשתפרות.